פתיחה:
וְיַעֲקֹב הָלַךְ לְדַרְכּוֹ וַיִּפְגְּעוּ בוֹ מַלְאֲכֵי אֱ-לֹהִים: וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב כַּאֲשֶׁר רָאָם מַחֲנֵה אֱ-לֹהִים זֶה וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא מַחֲנָיִם:
וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב מַלְאָכִים לְפָנָיו אֶל עֵשָׂו אָחִיו אַרְצָה שֵׂעִיר שְׂדֵה אֱדוֹם:(בראשית,לב,ב-ד)
וישלח יעקב מלאכים. מלאכים ממש : (רש"י,שם)
מקורש"י:
מַלְאָכִים (בראשית לב, ד), אֵלּוּ שְׁלוּחֵי בָּשָׂר וָדָם, רַבָּנָן אָמְרֵי מַלְאָכִים מַמָּשׁ. אָמַר רַבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא הָגָר שִׁפְחַת שָׂרַי הָיְתָה וְנִזְדַּמְּנוּ לָהּ חֲמִשָּׁה מַלְאָכִים, זֶה שֶׁהוּא אוֹהֲבוֹ שֶׁל בַּיִת עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה, וּמָה אֱלִיעֶזֶר שֶׁהָיָה עַבְדּוֹ שֶׁל בַּיִת נִזְדַּוְּגוּ לוֹ כַּמָּה מַלְאָכִים, זֶה שֶׁהוּא אוֹהֲבוֹ שֶׁל בַּיִת עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. (בראשית רבה,עה,ד)
הקושי ברש"י - מכריע שלא על דרך הפשט:
וּשְׁלַח יַעֲקֹב אִזְגַּדִּין קֳדָמוֹהִי לְוַת עֵשָׂו אֲחוּהִי לְאַרְעָא דְשֵׂעִיר לַחֲקַל דְאֱדוֹם: (אונקלוס,שם)
וְשָׁדַר יַעֲקב אִזְגַדִין קוֹמוֹי לְוַת עֵשָו אָחוֹי לְאַרְעָא דְגַבְלָא לְחַקְלָא אֱדוֹמָאֵי: (תרגום יונתן,שם)
אִזְגַּדִּין-רוצה לומר,שלוחים.ולא תרגם מלאכיא כדלעיל בפסוק ב משום שפרשו כפשוטו,וכן פרשו רוה המפרשים (נתינה לגר,שם)
כמה דיו משתפכות וכמה קולמוסים משתברים לדעת מנא ליה רבנו הך דרשה דילמא כפשטיא שלוחי בשר ודם הן אמת דאיתא סברא זו בב"ר מיהו מאחר דאיכא נמי מאן דאמר התם שלוחי בשר ודם ורבינו ז"ל בא להכריע כהאי מאן דאמר מלאכים ממש, על כרחך לומר שהוא מוכרח מגופי דקרא. (משכיל לדוד,שם)
1.מדוע ראה רש"י צורך להבהיר שמדובר במלאכים ממש?
דוגמאות למלאכים כבני אדם:
א.המרגלים ששלח יהושע ליריחו מכונים מלאכים:
וַיִּשְׁלַח יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן מִן הַשִּׁטִּים שְׁנַיִם אֲנָשִׁים מְרַגְּלִים חֶרֶשׁ לֵאמֹר לְכוּ רְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְאֶת יְרִיחוֹ וַיֵּלְכוּ וַיָּבֹאוּ בֵּית אִשָּׁה זוֹנָה וּשְׁמָהּ רָחָב וַיִּשְׁכְּבוּ שָׁמָּה: (יהושע,ב,א)
וְהָיְתָה הָעִיר חֵרֶם הִיא וְכָל אֲשֶׁר בָּהּ לַיהוָה רַק רָחָב הַזּוֹנָה תִּחְיֶה הִיא וְכָל אֲשֶׁר אִתָּהּ בַּבַּיִת כִּי הֶחְבְּאַתָה אֶת הַמַּלְאָכִים אֲשֶׁר שָׁלָחְנוּ: (יהושע,ו,יז)
ב.פנחס מכונה מלאך ה':
וַיַּעַל מַלְאַךְ יְ-ה-וָ-ה מִן הַגִּלְגָּל אֶל הַבֹּכִים וַיֹּאמֶר אַעֲלֶה אֶתְכֶם מִמִּצְרַיִם וָאָבִיא אֶתְכֶם אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבֹתֵיכֶם וָאֹמַר לֹא אָפֵר בְּרִיתִי אִתְּכֶם לְעוֹלָם: (שופטים ב,א)
ויעל מלאך ה'. שנינו ב'סדר עולם' (פרק יט) : זה היה פנחס : (רש"י,שם)
מלאך ה'. נביא ה', כן תרגומו. ואמרו רבותינו זכרונם לברכה (ויקרא רבה א א) שפינחס היה : (מצודת דוד,שם)
מלאך. ענין שליח : (מצודת ציון,שם)
אפשר לומר שבכל מקום שנוקט הכתוב לשון מלאכים שהם שלוחים בשר ודם הרי שזה נעשה על דעת הקב"ה ולרצונו ולכן המרגלים לא נאמר לשון מלאכים וכנ"ל בשליחים ששלח בלק לבלעם שלא היו לרצונו של ה' ובשאר המקרים המלאכים שנשלחו עשו בסופו של דבר גם שליחות של ה' אע"פ שהיו בשר ודם( ע"פ רעיון של אשתי ליאת שתחי')
2.כיצד הסיק רש"י שאכן מדובר במלאכים ממש ולא בשליחים בשר ודם?
א.ע"פ סמיכות עניינים:
וְיַעֲקֹב הָלַךְ לְדַרְכּוֹ וַיִּפְגְּעוּ-בוֹ מַלְאֲכֵי אֱ-לֹהִים: וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב כַּאֲשֶׁר רָאָם מַחֲנֵה אֱלֹהִים זֶה וַיִּקְרָא שֵׁם-הַמָּקוֹם הַהוּא מַחֲנָיִם: (שם,לב,ב-ג)
ויאמר יעקב כאשר ראם מחנה אלהים זה, מהו מחנים, שתי מחנות שבשעה שהלך יעקב לארם נהרים היו מלאכי א"י משמרין אותו ומלוין אותו כיון שהגיעו לחו"ל נסתלקו וירדו אחרים ונתלוו לו כיון שחזר מן לבן היו אותן מלאכים שנמסרו לו מלוין אותו עד ארץ ישראל, כשהרגישו מלאכי ארץ ישראל שיעקב בא יצאו לקראתו להתלוות לו שנאמר ויפגעו בו מלאכי אלהים, התחילו שתי מחנות עומדין אצל יעקב שנאמר מחנים, מה עשה שלח מהן בשליחותו(מדרש תנחומא, וישלח, סעיף ג)
ב.רמז מסוף פרשת ויצא:
מחנים- נוטריקון מאותם חיילים נטל יעקב מלאכים(בעל הטורים,שם)
(קושיה: אם אכן המלאכים הם אלו שיצאו לקראתו מדוע נקט מלאכים ולא "המלאכים"?
אפשרות לתירוץ: יעקב שלח חלק מהמלאכים שיצאו לקראתו אך לא את כולם ולכן נקט הכתוב לשון "מלאכים" לומר שלא כולם נשלחו אלא בחר מתוכם ולכן נקט בעה"ט לשון מאותם ולא אותם.)
ג.דיוק מהמילה "לפניו":
מאי לפניו ?מאותן הנתונים לפני השליחות הזאת שהן המלאכים דא״ל כן לפניו למה לי ה״ל למכתב וישלח יעקב מלאכים אל עשו דומיא דוישלח ישראל מלאכים אל סיחון וישלח משה מלאכים אל מלך אדום וישלח יהושע שנים אנשים מרגלים שאין בשום אחד מהם לפניו (רא"ם,שם)
(קושיה: אפשר לומר שלפניו נדרש כי שלח מלאכים לפייס את עשיו לפני בוא יעקב לארץ כנען והוא המשיך בדרכו ללכת לאביו בין אם יתפייס אביו ובין אם לאו {ע"פ משכיל לדוד} )
ד.מתוך שהקדימו לבוא אליו מלאכי א"י:
...ויש מפרשים דקשה לו למה למה באו מלאכי א"י לקראתו והיה עדיין רחוק מא"י,ותירץ 'מלאכים ממש' רצונו לומר מאותם מלאכים של א"י נטל לשלוח אל עשיו, מפני כי עשו היה רוצה למנוע אותו שלא יבוא לארץ שנתן לו אביו ועל מלאכים של א"י לעשות שליחותו אל עשיו כדי שלא יבוא לו מניעה מלבוא אל הארץ (גור אריה,שם)
ה.מתוך מעשי המלאכים:
...ומה שיחזק זה קצת הוא אומרו וישבו המלאכים ואם לא היו המלאכים רק בני אדם היה ראוי לומר ויבואו המלאכים אל עשיו ויגידו לו כך וכך וישובו אל יעקב לאמור הגדנו לו את הדברים האלה אבל זה יורה כי היו מלאכי השרת וע"כ אמר וישובו שעד שלא הלכו שבו.(רבנו בחיי,שם)
אם לא היו מלאכי א-לוהים איך ידעו מה שבליבו של עשיו שאמרו לו עודנו בשנאתו כמ"ש רבנו להלן (מנחת יהודה, מתוך חלק מילואים בחומש רש"י המבואר)
ו.מתוך ההבדל לעומת המפגש הקודם עם מלאכי הא-לוהים:
מהא גופא למד רבינו שהיו מלאכים ממש, שתמה למה לא עלו מלאכי חו"ל למרום בוא מלאכי א"י וכדאיתא בריש פרשת ויצא אלא כדי שיקח מהם מלאכים לשלוח לעשו(מהרי"א,מתוך חלק מילואים בחומש רש"י המבואר)
וי"מ שדרש השינוי מלשון הכתוב בתחילת פרשת ויצא להאמור כאן,ששם לא נגלו אליו אלא בחזיון לילה וכאן ראה אותם בחוש והיינו כדי לשלוח מהם מלאכים {ולכן אולי נקט לשון מלאכים ממש ולא מלאכי ה'[ענ"ד]} (משכיל לדוד,מתוך חלק מילואים בחומש רש"י המבואר)
3.מדוע שלח יעקב מלאכים ממש ולא הסתפק במלאכים בשר ודם?
א.גורם ההרתעה:
לא בא רבינו אלא לבאר מה היתה מטרת השליחות,הלא הדברים עצמם בודאי שלא יטו לב הרשע הקשה ולזה מבאר ששלח מלאכים ממש כדי להפחידו (לבוש,שם)
ב.סכנת חיים:
שלא רצה יעקב להעמיד בסכנה שליחי אדם בהעירכו את זכותו הגדולה של עשיו בקיום מצוות כיבוד אב ואם וטיב עשייתה שרבים וטובים לא הגיעו לרמה זו על כן שלח מלאכים ממש (לוחות אבן, הרב אברהם צוקרמן שליט"א,ע"מ 178)
ג.שניים במחיר אחד:
...כדי שימליצו טוב עליו כלפי מעלה,בה בשעה שיקיימו את שליחותם (ע"פ ר' אלימלך מליז'נסק,נועם אלימלך, מתוך חומש פניני החסידות)
ד.בזכות המצוות:
המלאכים שנבראו ממצוותיו של יעקב, הם שנשלחו לעשיו להחזירו בתשובה (ע"פ ר' אברהם מסוכטשוב,שם ממשמואל מתוך חומש פניני החסידות)
וזה שרמז רש"י ז"ל גבי יעקב,שפירש מלאכים ממש-נוטריקון ממצות שעשה דהיינו בשביל המצוות שעשה נבראים המלאכים והם ששלח יעקב אבינו(שפת אמת- הרה"צ ר' מסעוד אדרעי)
ה.צורך השעה:
לעשות טובה לישראל מותר להשתמש אפילו במלאכים ממש (ע"פ ר' שמחה בונם מפרשיסחא,ליקוטי קול שמחה,מתוך חומש פניני החסידות)
ו.מתוך בקשת המלאכים עצמם:
הסבירו רבותינו :"אין פגיעה אלא תפילה(ברכות כו,ע"ב)...ולכן מותר לנו לשער שמשעות הפסוק ויפגעו בו מלאכי א-לוהים(לב,ב) היא שבפגישתם איתו המלאכים ביקשו ממנו בלשון תפילה ותחינה שישתמש בהם לכל שליחות שהוא זקוק לה ולכן הרגיש שיכול להשתמש בהם (לוחות אבן, הרב אברהם צוקרמן שליט"א,ע"מ 179)
סיכום:
פרשת וישלח עומדת בסימן המפגש הגורלי בין יעקב לעשיו.יעקב מבין בסוף פרשת ויצא כי מלאכי הא-לוהים שהוא פוגש אינם מתכנסים לשני מחנות (מחניים) במקרה ומשכיל להיעזר בהם בשולחו אותם לאחיו עשיו.במקביל נערך יעקב לכל האפשרויות כפי שמביא רש"י בהמשך: לדורון,תפילה ומלחמה(רש"י,בראשית,לב,ט ד"ה:והיה המחנה הנשאר לפליטה)
החלטתו של עשיו שלא לפגוע באחיו על אף הערכותו של יעקב לכל האפשרויות מעידה על כך שאכן ההרתעה שבשליחת מלאכי א-לוהים השיגה את מטרתה וממילא כל המפגש עם עשיו ותוצאותיו הם פועל יוצא של הביאור המובא ברש"י בתחילת הפרשה: מלאכים ממש.
וְיַעֲקֹב הָלַךְ לְדַרְכּוֹ וַיִּפְגְּעוּ בוֹ מַלְאֲכֵי אֱ-לֹהִים: וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב כַּאֲשֶׁר רָאָם מַחֲנֵה אֱ-לֹהִים זֶה וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא מַחֲנָיִם:
וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב מַלְאָכִים לְפָנָיו אֶל עֵשָׂו אָחִיו אַרְצָה שֵׂעִיר שְׂדֵה אֱדוֹם:(בראשית,לב,ב-ד)
וישלח יעקב מלאכים. מלאכים ממש : (רש"י,שם)
מקורש"י:
מַלְאָכִים (בראשית לב, ד), אֵלּוּ שְׁלוּחֵי בָּשָׂר וָדָם, רַבָּנָן אָמְרֵי מַלְאָכִים מַמָּשׁ. אָמַר רַבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא הָגָר שִׁפְחַת שָׂרַי הָיְתָה וְנִזְדַּמְּנוּ לָהּ חֲמִשָּׁה מַלְאָכִים, זֶה שֶׁהוּא אוֹהֲבוֹ שֶׁל בַּיִת עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה, וּמָה אֱלִיעֶזֶר שֶׁהָיָה עַבְדּוֹ שֶׁל בַּיִת נִזְדַּוְּגוּ לוֹ כַּמָּה מַלְאָכִים, זֶה שֶׁהוּא אוֹהֲבוֹ שֶׁל בַּיִת עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. (בראשית רבה,עה,ד)
הקושי ברש"י - מכריע שלא על דרך הפשט:
וּשְׁלַח יַעֲקֹב אִזְגַּדִּין קֳדָמוֹהִי לְוַת עֵשָׂו אֲחוּהִי לְאַרְעָא דְשֵׂעִיר לַחֲקַל דְאֱדוֹם: (אונקלוס,שם)
וְשָׁדַר יַעֲקב אִזְגַדִין קוֹמוֹי לְוַת עֵשָו אָחוֹי לְאַרְעָא דְגַבְלָא לְחַקְלָא אֱדוֹמָאֵי: (תרגום יונתן,שם)
אִזְגַּדִּין-רוצה לומר,שלוחים.ולא תרגם מלאכיא כדלעיל בפסוק ב משום שפרשו כפשוטו,וכן פרשו רוה המפרשים (נתינה לגר,שם)
כמה דיו משתפכות וכמה קולמוסים משתברים לדעת מנא ליה רבנו הך דרשה דילמא כפשטיא שלוחי בשר ודם הן אמת דאיתא סברא זו בב"ר מיהו מאחר דאיכא נמי מאן דאמר התם שלוחי בשר ודם ורבינו ז"ל בא להכריע כהאי מאן דאמר מלאכים ממש, על כרחך לומר שהוא מוכרח מגופי דקרא. (משכיל לדוד,שם)
1.מדוע ראה רש"י צורך להבהיר שמדובר במלאכים ממש?
דוגמאות למלאכים כבני אדם:
א.המרגלים ששלח יהושע ליריחו מכונים מלאכים:
וַיִּשְׁלַח יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן מִן הַשִּׁטִּים שְׁנַיִם אֲנָשִׁים מְרַגְּלִים חֶרֶשׁ לֵאמֹר לְכוּ רְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְאֶת יְרִיחוֹ וַיֵּלְכוּ וַיָּבֹאוּ בֵּית אִשָּׁה זוֹנָה וּשְׁמָהּ רָחָב וַיִּשְׁכְּבוּ שָׁמָּה: (יהושע,ב,א)
וְהָיְתָה הָעִיר חֵרֶם הִיא וְכָל אֲשֶׁר בָּהּ לַיהוָה רַק רָחָב הַזּוֹנָה תִּחְיֶה הִיא וְכָל אֲשֶׁר אִתָּהּ בַּבַּיִת כִּי הֶחְבְּאַתָה אֶת הַמַּלְאָכִים אֲשֶׁר שָׁלָחְנוּ: (יהושע,ו,יז)
ב.פנחס מכונה מלאך ה':
וַיַּעַל מַלְאַךְ יְ-ה-וָ-ה מִן הַגִּלְגָּל אֶל הַבֹּכִים וַיֹּאמֶר אַעֲלֶה אֶתְכֶם מִמִּצְרַיִם וָאָבִיא אֶתְכֶם אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבֹתֵיכֶם וָאֹמַר לֹא אָפֵר בְּרִיתִי אִתְּכֶם לְעוֹלָם: (שופטים ב,א)
ויעל מלאך ה'. שנינו ב'סדר עולם' (פרק יט) : זה היה פנחס : (רש"י,שם)
מלאך ה'. נביא ה', כן תרגומו. ואמרו רבותינו זכרונם לברכה (ויקרא רבה א א) שפינחס היה : (מצודת דוד,שם)
מלאך. ענין שליח : (מצודת ציון,שם)
אפשר לומר שבכל מקום שנוקט הכתוב לשון מלאכים שהם שלוחים בשר ודם הרי שזה נעשה על דעת הקב"ה ולרצונו ולכן המרגלים לא נאמר לשון מלאכים וכנ"ל בשליחים ששלח בלק לבלעם שלא היו לרצונו של ה' ובשאר המקרים המלאכים שנשלחו עשו בסופו של דבר גם שליחות של ה' אע"פ שהיו בשר ודם( ע"פ רעיון של אשתי ליאת שתחי')
2.כיצד הסיק רש"י שאכן מדובר במלאכים ממש ולא בשליחים בשר ודם?
א.ע"פ סמיכות עניינים:
וְיַעֲקֹב הָלַךְ לְדַרְכּוֹ וַיִּפְגְּעוּ-בוֹ מַלְאֲכֵי אֱ-לֹהִים: וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב כַּאֲשֶׁר רָאָם מַחֲנֵה אֱלֹהִים זֶה וַיִּקְרָא שֵׁם-הַמָּקוֹם הַהוּא מַחֲנָיִם: (שם,לב,ב-ג)
ויאמר יעקב כאשר ראם מחנה אלהים זה, מהו מחנים, שתי מחנות שבשעה שהלך יעקב לארם נהרים היו מלאכי א"י משמרין אותו ומלוין אותו כיון שהגיעו לחו"ל נסתלקו וירדו אחרים ונתלוו לו כיון שחזר מן לבן היו אותן מלאכים שנמסרו לו מלוין אותו עד ארץ ישראל, כשהרגישו מלאכי ארץ ישראל שיעקב בא יצאו לקראתו להתלוות לו שנאמר ויפגעו בו מלאכי אלהים, התחילו שתי מחנות עומדין אצל יעקב שנאמר מחנים, מה עשה שלח מהן בשליחותו(מדרש תנחומא, וישלח, סעיף ג)
ב.רמז מסוף פרשת ויצא:
מחנים- נוטריקון מאותם חיילים נטל יעקב מלאכים(בעל הטורים,שם)
(קושיה: אם אכן המלאכים הם אלו שיצאו לקראתו מדוע נקט מלאכים ולא "המלאכים"?
אפשרות לתירוץ: יעקב שלח חלק מהמלאכים שיצאו לקראתו אך לא את כולם ולכן נקט הכתוב לשון "מלאכים" לומר שלא כולם נשלחו אלא בחר מתוכם ולכן נקט בעה"ט לשון מאותם ולא אותם.)
ג.דיוק מהמילה "לפניו":
מאי לפניו ?מאותן הנתונים לפני השליחות הזאת שהן המלאכים דא״ל כן לפניו למה לי ה״ל למכתב וישלח יעקב מלאכים אל עשו דומיא דוישלח ישראל מלאכים אל סיחון וישלח משה מלאכים אל מלך אדום וישלח יהושע שנים אנשים מרגלים שאין בשום אחד מהם לפניו (רא"ם,שם)
(קושיה: אפשר לומר שלפניו נדרש כי שלח מלאכים לפייס את עשיו לפני בוא יעקב לארץ כנען והוא המשיך בדרכו ללכת לאביו בין אם יתפייס אביו ובין אם לאו {ע"פ משכיל לדוד} )
ד.מתוך שהקדימו לבוא אליו מלאכי א"י:
...ויש מפרשים דקשה לו למה למה באו מלאכי א"י לקראתו והיה עדיין רחוק מא"י,ותירץ 'מלאכים ממש' רצונו לומר מאותם מלאכים של א"י נטל לשלוח אל עשיו, מפני כי עשו היה רוצה למנוע אותו שלא יבוא לארץ שנתן לו אביו ועל מלאכים של א"י לעשות שליחותו אל עשיו כדי שלא יבוא לו מניעה מלבוא אל הארץ (גור אריה,שם)
ה.מתוך מעשי המלאכים:
...ומה שיחזק זה קצת הוא אומרו וישבו המלאכים ואם לא היו המלאכים רק בני אדם היה ראוי לומר ויבואו המלאכים אל עשיו ויגידו לו כך וכך וישובו אל יעקב לאמור הגדנו לו את הדברים האלה אבל זה יורה כי היו מלאכי השרת וע"כ אמר וישובו שעד שלא הלכו שבו.(רבנו בחיי,שם)
אם לא היו מלאכי א-לוהים איך ידעו מה שבליבו של עשיו שאמרו לו עודנו בשנאתו כמ"ש רבנו להלן (מנחת יהודה, מתוך חלק מילואים בחומש רש"י המבואר)
ו.מתוך ההבדל לעומת המפגש הקודם עם מלאכי הא-לוהים:
מהא גופא למד רבינו שהיו מלאכים ממש, שתמה למה לא עלו מלאכי חו"ל למרום בוא מלאכי א"י וכדאיתא בריש פרשת ויצא אלא כדי שיקח מהם מלאכים לשלוח לעשו(מהרי"א,מתוך חלק מילואים בחומש רש"י המבואר)
וי"מ שדרש השינוי מלשון הכתוב בתחילת פרשת ויצא להאמור כאן,ששם לא נגלו אליו אלא בחזיון לילה וכאן ראה אותם בחוש והיינו כדי לשלוח מהם מלאכים {ולכן אולי נקט לשון מלאכים ממש ולא מלאכי ה'[ענ"ד]} (משכיל לדוד,מתוך חלק מילואים בחומש רש"י המבואר)
3.מדוע שלח יעקב מלאכים ממש ולא הסתפק במלאכים בשר ודם?
א.גורם ההרתעה:
לא בא רבינו אלא לבאר מה היתה מטרת השליחות,הלא הדברים עצמם בודאי שלא יטו לב הרשע הקשה ולזה מבאר ששלח מלאכים ממש כדי להפחידו (לבוש,שם)
ב.סכנת חיים:
שלא רצה יעקב להעמיד בסכנה שליחי אדם בהעירכו את זכותו הגדולה של עשיו בקיום מצוות כיבוד אב ואם וטיב עשייתה שרבים וטובים לא הגיעו לרמה זו על כן שלח מלאכים ממש (לוחות אבן, הרב אברהם צוקרמן שליט"א,ע"מ 178)
ג.שניים במחיר אחד:
...כדי שימליצו טוב עליו כלפי מעלה,בה בשעה שיקיימו את שליחותם (ע"פ ר' אלימלך מליז'נסק,נועם אלימלך, מתוך חומש פניני החסידות)
ד.בזכות המצוות:
המלאכים שנבראו ממצוותיו של יעקב, הם שנשלחו לעשיו להחזירו בתשובה (ע"פ ר' אברהם מסוכטשוב,שם ממשמואל מתוך חומש פניני החסידות)
וזה שרמז רש"י ז"ל גבי יעקב,שפירש מלאכים ממש-נוטריקון ממצות שעשה דהיינו בשביל המצוות שעשה נבראים המלאכים והם ששלח יעקב אבינו(שפת אמת- הרה"צ ר' מסעוד אדרעי)
ה.צורך השעה:
לעשות טובה לישראל מותר להשתמש אפילו במלאכים ממש (ע"פ ר' שמחה בונם מפרשיסחא,ליקוטי קול שמחה,מתוך חומש פניני החסידות)
ו.מתוך בקשת המלאכים עצמם:
הסבירו רבותינו :"אין פגיעה אלא תפילה(ברכות כו,ע"ב)...ולכן מותר לנו לשער שמשעות הפסוק ויפגעו בו מלאכי א-לוהים(לב,ב) היא שבפגישתם איתו המלאכים ביקשו ממנו בלשון תפילה ותחינה שישתמש בהם לכל שליחות שהוא זקוק לה ולכן הרגיש שיכול להשתמש בהם (לוחות אבן, הרב אברהם צוקרמן שליט"א,ע"מ 179)
סיכום:
פרשת וישלח עומדת בסימן המפגש הגורלי בין יעקב לעשיו.יעקב מבין בסוף פרשת ויצא כי מלאכי הא-לוהים שהוא פוגש אינם מתכנסים לשני מחנות (מחניים) במקרה ומשכיל להיעזר בהם בשולחו אותם לאחיו עשיו.במקביל נערך יעקב לכל האפשרויות כפי שמביא רש"י בהמשך: לדורון,תפילה ומלחמה(רש"י,בראשית,לב,ט ד"ה:והיה המחנה הנשאר לפליטה)
החלטתו של עשיו שלא לפגוע באחיו על אף הערכותו של יעקב לכל האפשרויות מעידה על כך שאכן ההרתעה שבשליחת מלאכי א-לוהים השיגה את מטרתה וממילא כל המפגש עם עשיו ותוצאותיו הם פועל יוצא של הביאור המובא ברש"י בתחילת הפרשה: מלאכים ממש.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה