ויגש: מה,ד; ד"ה: גשו נא אלי

וְלֹא יָכֹל יוֹסֵף לְהִתְאַפֵּק לְכֹל הַנִּצָּבִים עָלָיו וַיִּקְרָא הוֹצִיאוּ כָל אִישׁ מֵעָלָי וְלֹא עָמַד אִישׁ אִתּוֹ בְּהִתְוַדַּע יוֹסֵף אֶל אֶחָיו: וַיִּתֵּן אֶת קֹלוֹ בִּבְכִי וַיִּשְׁמְעוּ מִצְרַיִם וַיִּשְׁמַע בֵּית פַּרְעֹה: וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל אֶחָיו אֲנִי יוֹסֵף הַעוֹד אָבִי חָי וְלֹא יָכְלוּ אֶחָיו לַעֲנוֹת אֹתוֹ כִּי נִבְהֲלוּ מִפָּנָיו: וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל אֶחָיו גְּשׁוּ נָא אֵלַי וַיִּגָּשׁוּ וַיֹּאמֶר אֲנִי יוֹסֵף אֲחִיכֶם אֲשֶׁר מְכַרְתֶּם אֹתִי מִצְרָיְמָה
(בראשית, מה, א-ד)

גשו נא אלי.ראה אותם נסוגים לאחור, אמר עכשיו אחי נכלמים, קרא להם בלשון רכה ותחנונים והראה להם שהוא מהול (רש"י,שם)

מקורש"י:
א.וְלֹא יָכֹל יוֹסֵף לְהִתְאַפֵּק, כֵּיוָן שֶׁרָאָה יוֹסֵף שֶׁהִסְכִּימָה דַּעְתָּם לְהַחֲרִיב אֶת מִצְרַיִם אָמַר יוֹסֵף בְּלִבּוֹ מוּטָב שֶׁאֶתְוַדַּע לָהֶם וְאַל יַחֲרִיבוּ אֶת מִצְרַיִם, אָמַר לָהֶם יוֹסֵף לֹא כָךְ אֲמַרְתֶּם שֶׁאָחִיו שֶׁל זֶה מֵת, אֲנִי אֶקְרָאֶנּוּ וְיָבוֹא אֶצְלְכֶם, וְהָיָה קוֹרֵא יוֹסֵף בֶּן יַעֲקֹב בּוֹא אֶצְלִי, יוֹסֵף בֶּן יַעֲקֹב בּוֹא אֶצְלִי, וְהָיוּ מִסְתַּכְּלִין בְּאַרְבַּע פִּנּוֹת הַבַּיִת, אָמַר לָהֶם מָה אַתֶּם רוֹאִים (בראשית מה, ד): אֲנִי יוֹסֵף אֲחִיכֶם, מִיָּד פָּרְחָה נִשְׁמָתָן, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית מה, ג): וְלֹא יָכְלוּ אֶחָיו וגו', וְלֹא הֶאֱמִינוּ לוֹ עַד שֶׁפָּרַע עַצְמוֹ וְהֶרְאָה לָהֶם הַמִּילָה. (בראשית רבה, צג,ח)
ב....אמר להם יוסף הנה עיניכם רואות ועיני אחי בנימין כי פי בלשון הקודש אני מדבר, ולא היו מאמינים בו עד שפרע את עצמו והראה להם חותם ברית, וכל כך למה מפני שיצא מאצלם בלא חתימת זקן ועכשיו היה עומד למלך בחתימת זקן...(תנחומא,ויגש,סימן ה)
ג.ויאמר יוסף אל אחיו גשו נא אלי הראה להם המילה. ועתה לא אתם שלחתם אותי הנה וישימני לאב לפרעה בסיליוש ולאדון לרבון. מהרו ועלו אל אבי ואל תעמוד השעה. כי פי המדבר אליכם בלשון הקודש. (ילקוט שמעוני,רמז קנב)
ד.ויאמר יוסף לאחיו גשו נא אלי הראה להם המילה. ויאמר אני יוסף אחיכם-אמר להם דרך אחוה אנהיג אתכם (פסיקתא זוטרתא,שם)

הקושי עשה את שלו:
מדוע לא ביקש יוסף מאחיו לגשת אליו לפני התוודעו אליהם(בפסוק הקודם)? אלא ראה אותם נסוגים לאחור, אמר עכשיו אחי נכלמים, קרא להם בלשון רכה ותחנונים והראה להם שהוא מהול (ע"פ לפשוטו של רש"י,שם)

1.על פי איזו מילה דייק רש"י שהאחים נסוגו לאחור?
ואין לומר מנא ליה שראה אותם נסוגים אחור דילמא מה שאמר להם גשו אינו אלא משום שהראה להם שהוא מהול, דאם כן נא למה לי, בשלמא אי ראה אותם שנסוגים אחור משום הכי הוצרך לומר מלת נא לדבר עמהם בלשון רכה כדי שלא יתביישו, אבל אם עמדו על מקומם למה דיבר עמהם בלשון תחנונים וק"ל: (שפתי חכמים,שם)

2.על פי איזו מילה דייק רש"י שיוסף הראה לאחיו שהוא מהול?
א.מילת גשו:
ואם תאמר מנא ליה לרש"י משום דהראה להם המילה היה אומר להם גשו, שמא משום שראה אותם נסוגים לאחור היה אומר להם גשו, ויש לומר דרש"י דייק מדכתיב גשו ולא כתיב קרבו אלי, אלא מדכתיב לשון הגשה משמע הגשה קרובה, ולמה היו צריכין ליגש כל כך קרוב לו, אלא שהראה להם המילה, (שפתי חכמים,שם)
ב.מילת אלי:
לפי שלא היה צריך לומר מילת אלי {אל גופי}אלא גשו נא , זאת והראה להם שהוא מהול (רש"א,ר' שמואל אלמושנינו, שם)

3.מדוע ביקש יוסף שיגשו אליו והלא היו לבד בחדר אחרי שהוציא מעליו את כולם?
ומאי קאמר ליה גשו נא אלא מוכרח שהיו נסוגים לאחור ומשום דקשה לו דאם כן למה לא הלך אחריהםשבזה היה מראה להם חיבה יתרה טפי ומשני לפי שפרע עצמו להראות להם שהוא מהול ואם היו נמשכים כלפי חוץ לא היה יכול לילך אחריהם משום צניעות ולכך קראם שיגשו אליו בהצנע (משכיל לדוד,שם)

4.מדוע לא ניגש יוסף אליהם?
הם יכולים ליגש שהם הרבים אבל הוא לא יכול ליגש שאם יגש לזה יתרחק מזה ולא לכבודו נתכוון (חזקוני,שם)

5.מה הראייה מזה שהוא מהול והלא גם מצרים מלו את עצמם ע"פ ציווי יוסף וגם בני ישמעאל נימולים ?
א.ואין לחוש שמא ישמעאל הוה, משום דאיכא הכירא טובא שהישמעאלים אינם נימולים עד לאחר שלוש עשרה שנה ומחמת תשמיש אין שם פריעה,אבל ב"י הנימולים כשהם קטנין הפריעה ניכרת יפה.{ולכן לשון ב"ר עד שפרע עצמו}
ב.ואע"פ שהמצרים נימולים היו, כמו שפירש רש"י 'אשר יאמר לכם עשו'(לעיל מא נה), היינו מחמת דוחק הרעב אבל הוא עשיר היה על כן לא מל אם לא היה יהודי
ג.השבטים לא היו יודעים במצרים שהם נימולים ולכך היה להם להכיר בו ביוסף במילתו (חזקוני,שם)